השפעת מצבי דחק /סטרס על שליטה בשתן

ד"ר שירה חתומי, מומחית בכירורגיה אורולוגית. מנהלת המרכז לרפואה יועצת, שרותי בריאות כללית, מגדל המאה, תל-אביב.

האם קיים קשר בין מצבי דחק לבריחת שתן? – בהחלט כן. מצבי דחק פסיכולוגי, חרדה ותסמיני דיכאון, נמצאו קשורים לדליפת שתן, גם במחקרים קליניים וגם במחקרים אפידמיולוגיים, בעיקר בגברים ונשים מבוגרים, מגיל העמידה ומעלה. ד"ר שירה חתומי, מומחית בכירורגיה אורולוגית מסבירה

כאזרחי מדינת ישראל, בצבא או בעורף, כולנו מצויים לא אחת במצבי מלחמה ואירועי טרור. בעת ובשל אירועים אלו אנו חווים פחד, חרדה, אבל, בילבול ודאגה. כל אלה משפיעים בהכרח עלינו בכל תחומי החיים. גם מצב בריאותי, מחלות כרוניות ותסמינים שונים, מושפעים ממצבנו הנפשי.  בכתבה זו, נסביר בצורה פשוטה מהי בריחת שתן, ונברר מה הקשר שבין מצבי דחק/"סטרס" לבריחת שתן, ונלמד על דרכי הטיפול וההתמודדות במצבים אלה.

מהי בריחת שתן?

בריחת שתן היא תופעה לא רצונית שבה מופיעה רטיבות בתחתונים, כלומר השתן "בורח" מבלי שהתכוונו שיצא...

תופעה זו מוכרת וידועה גם כ"אי נקיטת" שתן, דליפת שתן, איבוד שליטה על סוגר השתן או בפשטות- הרטבה.

מדוע מתרחשת בריחת/דליפת שתן?

דליפת שתן יכולה לקרות גם בנשים וגם בגברים, במבוגרים ובילדים בשעות היום או בלילה.

יש תסמינים נוספים להפרעות בריקון השתן שיכולים להיות מלווים בהרטבה או באיבוד שתן, כמו למשל

 דחיפות במתן השתן- תחושת צורך עז ומיידי להתרוקן, המלווה קושי ניכר בהתאפקות,

תכיפות במתן שתן- הטלת שתן הרבה פעמים במשך היום,

ונוקטוריה  -קימות בלילה לשירותים, להתעורר משינה למתן שתן. 

כאמור-כל אחד מהם יכול להיות עם או בלי דליפת שתן.

דליפת שתן קורית בשל חוסר יכולת הסוגר למנוע יציאה של שתן מהשלפוחית. כדי שנבין מדוע מתרחשת דליפת שתן, חשוב שנדע כיצד פועל מנגנון ההשתנה:

באופן תקין יש שני שלבים במנגנון ההשתנה- שלב המילוי, ושלב הריקון. בשלב המילוי בו סוגר השופכה מכווץ ושומר על השלפוחית סגורה, והיא מצידה מתמלאת לאט בשתן שמגיע מהכליות. כשהשלפוחית מלאה יש תחושת לחץ משמעותי לריקון, ואז כשהולכים לשירותים מתחיל שלב הריקון, שבו הסוגר נרפה ונפתח והשלפוחית מתכווצת ולוחצת החוצה את השתן.

מנגנונים אלו הם רפלקסיביים בשליטת המוח ועמוד השדרה, דרך העצבים אל מערכת השתן, ומתרחשים "אוטומטית", לרוב ללא מודעות, למעט בעת התאפקות מאוד ממושכת וכמובן בעת הצורך לקום וללכת לשירותים.

הסיבות לאיבוד שתן רבות ומגוונות, ויכולות לנבוע מחולשת שרירי האגן, מפעילות יתר בשריר השלפוחית או בגלל מילוי יתר של השלפוחית למצב בו היא "עולה על גדותיה" ולמעשה דולפת; וגם במצב שבו יש שילוב בין כל המצבים הללו יחד.

מצבי דחק/סטרס, לחץ, חרדה, ודיכאון משחקים אף הם תפקיד במצבים אלה.

באופן כללי השפעה סביבתית כגון משקל (השמנת יתר), עישון, תזונה וכמות שתיה, סוגי שתיה(אלכוהול וקפאין), שימוש בתרופות, שעות עבודה(עבודת משמרות) -עלולים כולם להתבטא בשינויים הורמונאליים שפוגעים בתפקוד התקין של מערכת השתן ויכולים לגרום או להחמיר תופעות של איבוד שתן ודליפה.

הקשר בין מצבי דחק לדליפת שתן 

מצבי דחק פסיכולוגי, חרדה ותסמיני דיכאון, נמצאו קשורים לדליפת שתן, גם במחקרים קליניים וגם במחקרים אפידמיולוגיים, בעיקר בגברים ונשים מבוגרים, מגיל העמידה ומעלה.  נמצא קשר בין איבוד שתן מדחיפות (כשמרגישים שצריכים להתרוקן ופשוט "לא מספיקים" ומתרחשת הרטבה) לדיכאון וחרדה.

הסבר תאורטי לקשר בין דחק לאיבוד שתן- מצבים אלה חולקים כנראה את אותם נתיבים נוירו פרמקולוגיים.

מחקרים שונים מצאו קשר בחולי תסמונת פוסט טראומטית PTSD Post Traumatic Stress Disorder =– לדליפת שתן.

הגדרה של PTDS- בעברית: הפרעת דחק בתר חבלתית- מצב חרדה שמתפתח כתגובה לחוויה טראומטית הכרוכה בסיכון ממשי לחיי אדם או לסובבים אותו, שכיח בעיקר ביוצאי צבא (וטרנים). מחקר בנושא החל במלחמת העולם הראשונה, אז כינו את התופעה "הלם פגזים" (shell shock)וסברו שהיא קשורה לקולות הארטילריה. ההפרעה קושרה אז להיסטריה, חולשה ולנשיות. לאחר מלחמת העולם השנייה ועם ההתקדמות בחשיבה הפסיכולוגית והרפואית, הגיעו אט־אט להבנה שמדובר בבעיה פסיכו-פיזיולוגית, כלומר הפרעה שמשולבים בה גורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. רק לאחר מלחמת וייטנאם קיבלה ההפרעה בפעם הראשונה הגדרה מקיפה של ב-DSM , ספר האבחנות הפסיכיאטרי.

מצבי פוסט טראומה שכיחים בעקבות אונס, התעללות מינית, חטיפה, מלחמה ועוד. גם כאשר יש חשיפה מרובה לאיומים על חוויית החופש וההישרדות של האדם, כולל גם חשיפה טראומטית  לתכנים ברשת, בטלוויזיה, בסרטים או בתמונות יכולה להיחשב כגורם לפוסט טראומה, למשל אצל עובדים בתחומי הטיפול, כמו עובדים סוציאליים וצוותי רפואה.

אנשים שחווים פוסט טראומה, סובלים מאיכות חיים ירודה, ירידה בתפקוד המנטלי או בריאות נפשית ירודה- ומצבים אלו נמצאו קשורים יותר לאיבוד שתן מדחיפות.

דיכאון ותסמונת בתר חבלתית נחשבים למצבים בריאותיים חמורים  וגורמי סיכון לתחלואה ובריאות ירודה. יוצאי צבא נמצאים בסיכון גבוה יותר גם בשל חוויות לחימה אך במחקרים שונים נצפה שחלקם הגדול חווה טראומה עוד בטרם השירות הצבאי.

מנגנון

המנגנון לתופעה זו אינו ברור לחלוטין.

 התיאוריות הן שלמעשה מדובר במשחק מורכב בין גורמים תורשתיים, פסיכו-סוציאליים, ומצבי סטרס סביבתי.

אחת התיאוריות המוצעות להסבר התופעה היא נתיבים פתו-פיזיולוגיים בגוף, בהם לחץ רגשי במצבי חרדה ודיכאון משפעים על פעילות שלפוחית השתן בעקבות שינויים בהפרשת הורמונים מבלוטת יותרת המוח (כמו סרוטונין, דופמין ועוד) ומבלוטות יותרת הכליה/האדרנל (כמו אדרנלין או קורטיזול) ותורמים לתסמינים הפסיכולוגיים של PTSD ,דרך תהליכים נוירו-ביולוגיים מורכבים, שמביאים לתגובתיות יתר לגירוי ובסופו של דבר לדליפה.

מצבי דחק עלולים להביא לטריגר של תגובת FLIGHT -OR- FIGHT (ברח-או הילחם) בה הגוף מגיב בשחרור יתר של אדרנלין, הורמון שמביא לפעילות עצבית מוגברת, לעליה בכמות השתן המופרשת מהכליות וגם להחמרת תסמיני השתנה ואיבוד שתן לא רצוני.

במקרים שונים של תסמונת פוסט טראומטית, בעיקר ביוצאי צבא ומבוגרים, נמצא כי מצבי סטרס מעלים סיכוי לפתח ולהחמיר הפרעות ריקון שתן ודליפה. חוויות טראומטיות אקוטיות או כרוניות, כמו גם חוויות ילדות משחקות תפקיד משמעותי במצבים אלה.

מצבי דחק ודיכאון ותסמונת פוסט טראומטית עלולים גם להביא להחמרה של מצבים קיימים כמו שלפוחית רגיזה, תסמונת השלפוחית הכאובה או דלקות כרוניות כמו INTERSTITIAL CYSTITIS.

כל המצבים האחרונים הללו הוכחו כקשורים לתופעות של דיכאון וחרדה.

חשוב לזכור שבמצבי דחק ודיכאון, יש לעיתים נטייה להימנע מהמשך טיפול או מעקב למצבים רפואיים כרוניים וקבועים, וגם זה עלול להחמיר את התלונות.

איך מאבחנים דליפת שתן ומהן הבדיקות הדרושות כדי להחליט על טיפול?   

חשוב לזכור שבכל מצב של דליפת שתן רצוי לפנות ליועץ רפואי, ולעבור בדיקה רפואית אצל מומחה אורולוג או אורולוגית.

הבירור הראשוני כולל תשאול על אופי הדליפה ותסמינים נוספים, למשל עצירות, היסטוריה של מחלות כרוניות או ושימוש בתרופות.

אם מצב של דחק או דיכאון גרם או החמיר תופעה זו- חשוב לציין זאת.

בהמשך תבוצע בדיקה גופנית, ובמספר בדיקות בסיסיות של  דם ושתן והדמיה באולטרסאונד דרכי שתן.

כל אלה חשובים למציאת הסיבה לדליפת השתן ולהחלטה על המשך הטיפול.

בשל הקשר המוכר בין מצבי דחק להפרעות ריקון, וחשוב לחפש ספציפית בעיות אלו בחולי פוסט טראומה,

שכן הפרעות ההשתנה באנשים אלו ובעיקר בנשים מביא תחלואה נפשית משמעותית יותר מאשר באוכלוסיות אחרות.

כיצד מטפלים בדליפת שתן בעקבות מצבי דחק/סטרס?

• במקרים של הופעת או החמרת דליפה בשל מצבי דחק/סטרס או פוסט טראומה, בשלב הראשוני בעיקר להבין שאלו תגובות מוכרות ולכן חשוב להפחית גריינים (טריגרים) לתופעה.
• מומלץ מאוד להימנע מצריכת או חשיפת יתר לתכנים ברשתות, בטלוויזיה ובאמצעי התקשורת.
• ככלל, רצוי להקפיד ולשמור על שגרת בריאות וטיפולים קבועים, איזון מחלות הרקע ונטילת תרופות קבועות.
• להקפיד לבצע פעילות גופנית מתונה קבועה, לשמור על שגרת תזונה מיטבית ומשקל תקין, להפחית גריינים כלליים כמו שתיה מרובה שלא לצורך, צריכת יתר של משקאות ממותקים, קפאין ואלכוהול, והימנעות מעישון.
• ניתן לשלב תרגול של רצפת האגן ולאמן את השלפוחית בהעלאת משכי התאפקות ותרגול טכניקות למניעת דחף.
• שימוש באמצעי ספיגה ומניעת רטיבות (פדים סופגנים וכדומה) יכול לספק שקט נפשי ולהקל על הלחץ והמבוכה הכרוכים בדליפת שתן גם ללא מצבי דחק  וטראומה.
• במקרים שכל האמצעים השמרניים האלו לא משפרים את התלונות, מומלץ להתייעץ עם מומחה/ית באורולוגיה, לגבי טיפול תרופתי ספציפי לתלונות של שלפוחית רגיזה ודליפה, שיכולות להפחית את התסמינים או למנוע אותם, בנוסף לשינוי ההרגלים, ולדאוג לטיפול מותאם גם לדיכאון, חרדה ופוסט טראומה- תרופתי וגם רגשי/פסיכולוגי.
• ישנם מחקרים שהראו שטיפול קוגניטיבי הכולל שיטות הרפיה ושינוי דפוסי חשיבה ותרגילי 'דמיון מודרך' נמצא יעיל בסובלים משלפוחית רגיזה ויכול לעזור גם בהתמודדות עם דליפת שתן עקב מצבי חרדה. גם טיפול בשיטה פסיכולוגית הקרויה MBSR (Mindfulness Based Stress Reduction)  במסגרתו עובר המטופל הדרכה לשינוי תהליכים קוגניטיביים ורגשיים כדי לאפשר שינוי באופן התגובה למצבים שונים, נמצא יעיל במצבי חרדה ועשוי לתרום למניעת דליפה כתגובה למצבי לחץ.

 

היום מבינים יותר ויותר שישנן הרבה תופעות רגשיות כחלק מההשפעה הסביבתית של תופעות דחק ולחץ, שקורות במקביל לתופעות פיזיות/גופניות, ואף עשויות להחמיר אותן. טיפול נקודתי /מקומי בתסמינים גופיים בלבד אינו נותן מענה מספק למי שסובלים מתופעות אלו.

חשוב לא להסתמך רק על אבחון עצמי אלא לפנות לייעוץ רפואי אצל מומחים בתחום!

מאמרים קשורים

 

1. Urinary incontinence, depression and post-traumatic stress disorder in women veterans. Am J obstet Gynecol.2012 june;206(6): 502.e1-502.e8
2. PTSD increases risk for sexual and urinary problems. UCSF Urology: May 2014
3. Effect of bothersome overactive bladder symptoms on health-related quality of life, anxiety, depression, and treatment seeking in the United States: results from EpiLUTS .Urology : 2012 Jul;80(1):90-6
4. Mindfulness-Based Stress Reduction for Treatment of Urinary Urge Incontinence

Female Pelvic Medicine & Reconstructive Surgery: January 2012; 18(1):46-9