תכיפות במתן שתן | דחיפות במתן שתן

תכיפות במתן השתן- מתן שתן במספר פעמים גבוה במהלך היממה (FREQUENCY) ודחיפות במתן השתן- הצורך העז והמיידי לתת שתן, כאן ועכשיו, מבלי יכולת להתאפק (URGENCY), הם שני תסמינים מוכרים כחלק מתסמיני מערכת השתן התחתונה הידועים בשם LUTS=LOWER URINARY TRACT SYMPTOMES

ייצור השתן וריקון השתן הוא חלק אינטגראלי ובסיסי בבריאות ותקינות גוף האדם. מנגנוני השליטה בשתן הם רפלקסיביים, בשליטת המוח ועמוד השדרה, ומתרחשים "אוטומטית", לרוב ללא מודעות, למעט בעת התאפקות מאוד ממושכת וכמובן בעת הצורך לקום וללכת לשירותים.

באופן תקין הממוצע של מתן השתן במהלך שעות העירות הוא כ 8 פעמים ליממה, כלומר באופן תקין אדם בוגר ירוקן את השלפוחית שלו אחת לשעתיים-שלוש. כלומר, מי שנותן שתן בכמויות גבוהות מכך, או למשל אחת לחצי שעה-שעה, יחשב כסובל מתכיפות.

תחושת הדחף לרוקן באופן תקין קורית בעת ששלפוחית השתן מתקרבת לקיבולת שלה (300-400 סמ"ק) וזה יהיה לרוב הסימן שצריך לגשת לשירותים. במקרים שבהם מתרחשת התאפקות, הדחף ידחה, אולם ככל שהשלפוחית תתמלא יותר ותעבור את הקיבולת (מעל 400-500 סמ"ק) הדחיפות תגבר עד שלא ניתן יהיה להחזיק יותר.

במקרים מסוימים דחיפות למתן השתן קורית באופן תדיר יותר, בלי או עם קשר לריקון השלפוחית, או לפני שינה.

באם תכיפות במתן שתן קורית בלילה, לרוב היא תקרא- נוקטוריה- קימה מתוך שינה לרוקן את השתן. (ראה ערך "נוקטוריה)

תכיפות ודחיפות במתן השתן מהוות תסמינים שיכולים להוות פגיעה משמעותית באיכות החיים ומרמזים על הפרעה מסוימת במערכת השתן, ואם תסמינים אלה הופכים משמעותיים ומפריעים להתנהלות היומיומית, יש לתת עליהם את הדעת ולברר את מקורם וכמובן לטפל בהם.

הסיבות לתכיפות במתן שתן

תקינות איברי מערכת השתן ,בעיקר התחתונה (הכוללת את השלפוחית והשופכה) חשובים למתן שתן תקין. כל מה שמשפיע על תקינות זו כמובן יגרום לתסמינים.

ישנם גורמים רבים המשפעים על תדירות מתן השתן והגירוי לריקון, ותסמינים של תכיפות במתן השתן או דחיפות למתן שתן, אינן ספציפיים לבעיה אחת בלבד:

כמות השתיה היומית-

ריבוי שתיה יביא לריבוי מתן שתן.

סוג השתיה-

חומרים המכילים קפאין ואלכוהול גורמים ליצור יתר של שתן ואף לגירוי יתר של השלפוחית ולכן לתחושת דחף.

מחלות שונות -

כמו למשל דלקת שתן שגורמת כאב תגרום כמעט תמיד לתכיפות ודחיפות
ישנן מחלות ובעיות רבות אחרות המשפיעות על מערכת השתן ומביאות לתסמינים דומים, למשל- סכרת לא מאוזנת, יתר לחץ דם, הגדלה שפירה של הערמונית מחלות נוירולוגיות שונות.

תסמונת השלפוחית הרגיזה-

שבה יש פעילות יתר של שריר השלפוחית מתבטאת אף היא בתסמינים אלו.

תרופות-

שמשפיעות על מערכת השתן הן ביצור שתן והן על שריר השלפוחית והסוגר יכולות לגרום לתופעות אלו.

תכיפות במתן השתן בנשים

כפי שתואר לעיל, סיבות רבות משפיעות על מתן השתן בגברים ובנשים כאחד- ריבוי שתיה, מחלות שונות, תרופות ועוד.

בנשים, תכיפות ודחיפות במתן השתן יכולות להופיע כחלק מתסמונת השלפוחית הרגיזה, וכך גם נוקטוריה ובריחת שתן.

בשל מבנה מערכת השתן התחתונה בנשים, שקרובה לרחם ולנרתיק, ובעיקר בנשים שעברו הריונות ולידות, חולשת רצפת האגן במקרים אלו יכולה להתבטא גם בתסמינים אלו וגם בדליפת שתן בעיקר במאמץ כגון שיעול עיטוש או פעילות גופנית.

בשל המבנה האנטומית של האגן הנשי, ובו פי הטבעת (קצה מערכת העיכול) קרוב לפתח הנרתיק ולשופכה,  לנשים יש נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות שתן שחלק מתסמיניה הם תכיפות ודחיפות למתן השתן שלרוב מלווים גם בכאב בשיפולי הבטן וצריבה בעת הריקון.

תכיפות במתן השתן בגברים

מערכת השתן התחתונה בגברים, משותפת גם למערכת המין הגברית ומכילה חוץ מהשלפוחית והשופכה, גם את בלוטת הערמונית(פרוסטטה), חבלי הזרע והאשכים.

שלפוחית השתן בגברים בנויה כמו זו של נשים ככיס שרירי המשמש מאגר של שתן, אולם ממוקמת גבוה יותר באגן הירכיים, מעט מעל עצם החיק. השלפוחית הגברית מתנקזת דרך הערמונית אל השופכה הגברית המצויה באיבר המין הגברי (הפין) ואורכה הממוצע בין 10-12 ס"מ.

בלוטת הערמונית שמייצרת את נוזל הזרע, ממוקמת בפתחה של השלפוחית ובמקרים בהם היא גדלה (כתהליך טבעי בגילאים המבוגרים) היא יכולה להפריע למעבר תקין של שתן ולייצר חסימה של השופכה, ולהביא להפרעות בריקון השתן שיכולות להתבטא בקושי בריקון השתן עם זרם חלש, תכיפות מתן השתן ותחושת דחיפות מיד לאחר הריקון, כאילו השלפוחית שוב מלאה, או לא התרוקנה. במקרי קיצון חסימה כזו יכולה להביא לאצירת שתן מחד (חוסר יכולת להתרוקן בכלל) או לאיבוד שתן מאידך (דליפה של שתן בעקבות מילוי יתר של השלפוחית ש"עולה על גדותיה"). כל המקרים הללו מצריכים בדיקה רפואית וטיפול בהקדם האפשרי.